הגיע הזמן לרדת פחות על יאיר לפיד.Guy Rolnik The Marker
לא באמת, זה כבר מיותר. חלפה כבר שנה וחצי, הבנו שלפיד לא שונה בכלום מכל הפוליטיקאים שהיו לפניו: הוא הבין מהר מאוד איך שורדים בפוליטיקה הישראלית, הוא גם רוצה להיות נחמד ולשרת את קבוצות האינטרסים הגדולות, מליציות המיסוי בסקטור הציבורי והפרטי. הוא נוקט בדיוק באותה מדיניות כמו כל קודמיו - רק מדבר יותר יפה ומממן ומעודד צוות גדול יותר של אנשים שכותבים תגובות בפייסבוק.הגיע הזמן להזכיר לכולם מי האיש אשר מינה את לפיד לתפקידו ונטש לחלוטין את הזירה הכלכלית בשנים האחרונות - הפקיר אותה לידי קבוצות האינטרסים. קוראים לו ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא האחראי ליוקר המחיה ולכך שהמשק הישראלי משרת קבוצות אינטרסים ולא את הציבור הרחב המפוזר
נזכרתי בזה היום כאשר האינטרנט שוב התמלא בתמונות המפורסמות של נתניהו יושב עם בוגי יעלון והגנרלים ועוברים על מפות של עזה או מצרים או משהו דומה. ברור לי ולכם מדוע לשכת ראש הממשלה מוציאה כל הזמן את התמונות האלה - כדי להזיז את כל הדיון הציבורי ל״ביבי הגנרל, ביבי המצביע, ביבי המבוגר האחראי״ וכל השטויות האלה במקום שנזכור שביבי הוא האיש אשר אחראי יותר מכל ליוקר המחיה בישראל ולשלטון קבוצות האינטרסים.
לפני חצי שנה, אחרי ראיון שעשיתי עם ביבי ופרופסור לואיגי זינגלס כתבתי טור ובו הסברתי את שיטת נתניהו: נתק מוחלט בין דיבורים לבין מעשים. ביבי מדבר גבוהה גבוהה על רפורמות, תחרות ושוק חופשי - אבל בפועל הוא הפקיר את הכלכלה הישראלית בשנים האחרונות לקבוצות האינטרסים.
הנה כמה דוגמאות:
נתניהו - פער עצום בין מעשים לדיבורים
1.נתניהו מינה את יאיר לפיד לשר האוצר בעיקר כתרגיל פוליטי. הוא ידע שלפיד לא מתאים לתפקיד, והוא רוצה לראות אותו נכשל. אבל המדינה לא יכולה להרשת לעצמה את המשחקים האלה. נתניהו השאיר את משרד האוצר ללפיד, והלך להשתעשע עם החברים במוסד, בארה"ב, באו"ם, באיפא"ק ובצה"ל עם סיפורי אירן.
בעוד נתניהו מתעסק מבוקר עד ערב עם אירן ועכשיו עם עזה, כלכלת ישראל ממשיכה להישלט על ידי אוסף קבוצות אינטרס במגזר הפרטי והציבורי: תקציב הביטחון מתנפח, מחירי הדירות מחסלים דור שלם והביזה של המונופולים הפרטיים והציבוריים נמשכת. כאשר שאלתי את נתניהו על האי־שוויון הוא פטר את העניין בתוכנית "ישראל דיגיטלית". זאת תשובה גרועה וקצת מגוחכת. חיבור לאינטרנט מהיר לא ירים את המדינה. רק קפיצת מדרגה במגזר הציבורי ורשתות הגנה חברתיות יעשו זאת. בלי טיפול בשוד, בשחיתות ובבזבוז במיליציות המיסוי העצמאיות, לעולם לא יהיו מקורות לרשתות האלה. הביזה המאורגנת של מיליארדים כל שנה על ידי עובדי חברת החשמל היא קצה הקרחון של השוד המאורגן בממשלה, ברשויות, בבנקים, בביטוח ובענף המזון.
פרסום שכר המנהלים בחברות הבורסאיות מזכיר כל שנה את הקשר הקלוש בין שכר לביצועים ואת ריכוז העושר בידי המנהלים ובעלי העניין בענפי המשק, שלוקחים ערך קיים במקום לייצר ערך חדש.
שר התקשורת לשעבר משה כחלון לא עבד ב"בוסטון קונסולטינג גרופ", אבל הוא אמר לפני חצי שנה את מה שנתניהו עדיין לא מסוגל להוציא מהפה: אף אחד מהחבר'ה האלה, שמושכים משכורות של 10 ו–20 מיליון שקל, לא המציא את האנטיביוטיקה. לא צריך להיות כלכלן כדי להבין שהמשכורות של רבים מהם לא משקפות שום כישרון ותרומה לחברה, אלא שרשרת של כשלי שוק.
אם נתניהו ימשיך להשאיר את הכלכלה בידי לפיד וייהנה מכישלונותיו, הוא יפר את חובת הנאמנות שלו לאזרחי ישראל - גם אלה שלא הצביעו לו. הוא טועה לחשוב שהם לא יבואו אתו חשבון. מתברר שגם ארחאי המבצע הצאי בעזה הציבור מתעניין פחות ופחות במסכי העשן הביטחוניים ורוצה לראות שינוי מהותי בשוק העבודה הישראלי ובקפיטליזם המקורבים.
2.נתניהו מאמין גדול בשוק החופשי ובמגזר העסקי. הוא יודע להגיד מדוע "משמעת השוק" - הצורך להתחרות, להביא לקוחות, לייצר ערך - אמורה לשמור על המגזר העסקי יעיל וחדשני. הוא גם יודע להגיד שבתוך המגזר העסקי יש דינמיקה שמובילה לריכוזיות שיוצרת מונופולים וחסמי כניסה, ובסופו של דבר מולידה חוסר יעילות ושחיתות ופוגעת במריטוקרטיה - שלטון הכישרון.
אבל אם נתניהו מבין את כל זה, הוא בוודאי יודע שמתוך 10 או 20 או השד יודע כמה מיליארדי השקלים שבהם הוא ניפח את תקציב הביטחון כ"היערכות לאירן" ועכשיו בקרוב כ״היערכות למנהרות״, רוב הכסף נשרף במנגנונים המנופחים ובספקים שחוגגים על תקציב הביטחון.
נתניהו יודע להצביע על חוסר היעילות במשרדי הממשלה, במונופולים ובנמלים. אם הוא מאמין למה שהוא אומר, הרי שהבזבוז וחוסר היעילות במערכת הביטחון, שרוב פעילותה חשאית ושהכי קשה להעריך את ביצועיה, הם הגדולים מכולם.
כיצד מסביר החסיד הגדול של השוק החופשי את השיטה שבה רב־נגד בצה"ל מקבל פנסיה הגבוהה ב-200%-600% מזו של מהנדס, מורה, עובדת סוציאלית ומיליון עובדים בעסקים קטנים ובינוניים?
אם נתניהו מאמין בכל הרעיונות האלה, מדוע הוא לא מטפל בנחישות בזינוק המפחיד והמעציב של המחויבות האקטוארית לפנסיה תקציבית במערכת הביטחון ל–300 מיליארד שקל?
3.נתניהו מסכים שישראל נופלת לקטגוריה של "קפיטליזם של מקורבים", שאליה משתייכות חלק גדול ממדינות העולם היום, ולא רק איטליה אלא גם ארה"ב. הוא גם מסכים שהמחאה החברתית ו"הפופוליזם" יכולים להיות רוח גבית אדירה לפוליטיקאי שרוצה להוביל רפורמות לשבירת הטייקונים השודדים, כי מחאה חברתית היא רגע נדיר שבו ציבור רחב ומפוזר מסוגל לצאת נגד קבוצות אינטרס מיוחדות, שבימים כתיקונן לוכדות את הרגולטורים, העיתונות, אנשי האקדמיה והפוליטיקאים.
אז בבקשה, אדוני ראש הממשלה. הציבור מאחוריך אם תעשה משהו בשבילו. הוא רוצה לראות אותך שובר את הריכוזיות בבנקים, מכסח את השוד בביטוחי המנהלים ומפרק ובונה מחדש את שוק המזון והתחבורה - ולמעשה כל שוק שבו המחירים גבוהים ב-20%, ב-30% ולעתים גם ב-300% בהשוואה לאירופה ולארה"ב.
בראיונות בחו"ל אתה נוהג לדבר על "חוק נתניהו", שלפיו הדרך היחידה להוביל רפורמות נגד קבוצות אינטרס מיוחדות במגזר הציבורי והפרטי היא להכריז על כולן בבת אחת, לפתוח חזית מול כולן, להשבית את המשק אם צריך - ולנצח. בפועל ביבי עושה בדיוק הפוך. יש כיום מיליון ישראלים שנשבר להם, שנמאס להם, שלא רוצים לחכות עוד 20 שנה לאירן, לג׳ון קרי, לפשרה בין מצרים לחמאס, ולאבו מאזן. הם רוצים שינוי עכשיו.
4.נתניהו חשף השנה את מה שאתר העין השביעית חושף כבר שנתיים לקוראיו: הסוד הכי ידוע בפוליטיקה, בעיתונות ובצמרת עולם העסקים: שהמלחמה שמתנהלת בין ראש הממשלה לבין הבעלים של "ידיעות אחרונות" נוני מוזס, עורכיו וחבריו לא קשורה לשמאל ולימין, לשטחים או לכיבוש, לאידיאולוגיה וגם לא לאהוד אולמרט. זה קרב על כוח. קרב על כסף. קרב על מי מנהל את המדינה. האם ראש ממשלה נבחר בישראל יכול לנהל מדינה מבלי להתחבר, לגנוב סוסים ולשתף פעולה עם מוקדי הכוח הגדולים בתקשורת?
בתחילת הראיון עם זינגלס נתניהו אמר: "בספר של זינגלס, מקור הכוח העיקרי שחברות יכולות לשתף אתו פעולה הם הפוליטיקאים, וכך נוצר קפיטליזם של מקורבים. במערכת שלנו בישראל, זה יכול להיות גם התחברות לכוחות אחרים, כמו כוחות בעיתונות שיש להם שליטה על כוחות פוליטיים, וגם זה ייתן לך קפיטליזם של מקורבים. זה יכול להגיע בשתיים או שלוש דרכים - דרכים למנוע תחרות. ואם אתה מונע תחרות, אתה מעלה מחירים ובדרך כלל משתק את החלקים החלשים יותר בחברה, שהתלות שלהם במחירים נמוכים יותר של מוצרים ושירותים כשיעור מהכנסתם היא גדולה יותר. זה משהו שאני מעוניין מאוד להימנע ממנו".
בעוד שזינגלס מסביר שבארה"ב החברות הגדולות קונות במזומן את הפוליטיקאים כדי לחסום רפורמות לטובת הצרכנים ומשלמי המסים, ביבי מגלה שבישראל פועלת אותה שיטה - רק שהיא עוברת דרך העיתונים והערוצים המקורבים לטייקונים - אלה לא ממש עיתונים, אלא כלים מתוחכמים של האוליגרכיה. 95% מהחומר בהם לגיטימי כדי לטשטש את ה-5% שהם הסיבה שלמענה הם קיימים: להפעיל מנופי כוח על הפוליטיקאים כדי שישרתו את הטייקונים ואת קבוצות האינטרס.
יפה. אז עכשיו סוף־סוף הסוד הגדול בחוץ. הציבור מתעורר, לומד ומבין. אז בבקשה אדוני ראש הממשלה - הגיע הזמן לזוז: דלג מעל לראשיהם של עיתוני הטייקונים. התעלם מהערוצים וצא לדרך. אם תביא תוצאות לא תצטרך את שלדון אדלסון וישראל היום.
נתניהו טוען שהוא מעריץ את נשיא ארצות הברית טדי רוזוולט ואת הדרך שבה הוא הכריז מלחמה על קבוצות האינטרס. גם אנחנו.
הנה כמה ציטוטים של טדי רווזוולט שלצערנו לא שמענו מביבי:
■ "למדינה שלנו אין משמעות, אלא אם משמעותה היא ניצחון של דמוקרטיה אמיתית, ניצחון של ממשלה פופולרית, ובטווח הארוך קיומה של מערכת כלכלית שבה מובטחת לכל אדם הזדמנות להראות את הטוב ביותר שבו".
■ "בשלבים רבים בהתקדמות האנושות, הקונפליקט בין האנשים שיש להם יותר משהרוויחו לבין האנשים שהרוויחו יותר משיש להם היה תנאי קריטי לקדמה. בתקופה שלנו זהו המאבק של האדם החופשי נגד בעלי האינטרסים שמעוותים את השיטות של הממשלה כדי להפכה לכלי לחיסול רצון הציבור... לבו של המאבק הוא לתת הזדמנויות שוות, לחסל את הפריווילגיות המיוחדות ולתת לחיים ולאזרחות של כל אדם את הערך הגבוה ביותר, גם לעצמו וגם לטובת הכלל".
■ "אנחנו חייבים לשחרר את הממשלה שלנו מההשפעה המרושעת של בעלי האינטרסים. אותם אינטרסים שהגנו על הכותנה ועל העבדות ושאיימו על הפוליטיקה שלנו לפני מלחמת האזרחים הם כיום האינטרסים של העולם התאגידי, שלעתים קרובות מדי שולטים ומשחיתים את הממשלה ואת אנשיה - כדי לייצר לו רווחים".
■ "אזרחי ארה"ב חייבים לשלוט באופן אפקטיבי בכוחות המסחריים שהם עצמם יצרו. לא תהיה שליטה אפקטיבית בכוחם של התאגידים כל עוד יש להם השפעה פוליטית. המאבק לשים קץ (לשליטת התאגידים) לא יהיה קצר ולא יהיה קל, אבל אפשר לקיימו".
■ "ברור לחלוטין שאנחנו חייבים פיקוח לא רק על חברות שנותנות שירותים לציבור, אלא על כל העסקים הגדולים. אני לא רוצה לראות את המדינה כולה עוברת לבעלות הרכבות (העסקים הגדולים ביותר באותם ימים, ג"ר), והחלופה היחידה היא רגולציה אפקטיבית".
■ "הגענו להבנה שאסור לתת זיכיונות אלא לתקופה מוגבלת בזמן, וכשהם ניתנים - יש לעשות זאת תוך פיקוח מתאים כדי לוודא שהם משרתים את הציבור. לדעתי האישית אנחנו צריכים שליטה ובקרה לא רק על התאגידים שנותנים שירותים ציבוריים אלא גם על התאגידים ששולטים בחיי היום־יום שלנו, כמו בשר, נפט ופחם. אין לי ספק שהאדם הפשוט השולט באותם תאגידים הוא כמונו, אין לי ספק שהוא רוצה לעשות טוב, אבל אני רוצה שתהיה לנו מספיק בקרה ושליטה כדי שהוא יוכל לעשות טוב. אני חושב שהמנהלים והדירקטורים צריכים לשאת באחריות אישית כשהחברות שלהם עוברות על החוק".
■ "היעדרה של ממשלה אפקטיבית יצר מעמד קטן של אנשים עשירים להפליא ובעלי עוצמה כלכלית גדולה, שמטרתם העיקרית היא לשמר ולהגדיל את כוחם. הצורך הבסיסי ביותר שלנו הוא לשנות את התנאים שאיפשרו לאותם אנשים לצבור כוח שהוא לא למטרת הרווחה הכוללת. אין בלבנו נגד אף אדם שהעושר שלו משקף את כוחו ואת כישרונו כשהוא מופעל תוך שמירה על הרווחה של הציבור... ומשמעותו של זה, אני יודע, היא מעורבות ממשלתית הרבה יותר אקטיבית בתנאים החברתיים והכלכליים של המדינה הזאת מכפי שהיה לנו עד היום. אבל הגענו לנקודה שבה אנחנו צריכים להודות שנדרשת מעורבות ממשלתית גדולה יותר".
■ "שום אדם לא צריך לקבל דולר אחד, אלא אם הדולר הזה הושג ביושר. כל דולר שהוא מקבל צריך לשקף שירותים בשווי דולר - לא הימורים במניות, אלא שירות אמיתי. אזרחי ארה"ב סובלים מדי כמה שנים מפאניקות פיננסיות שלא מוכרות במדינות שיש להן עוצמה כלכלית קטנה משלנו... יש חשיבות עליונה לכך שנחקור את המערכת הפיננסית שלנו".
■ "אני מאמין שמשאבי הטבע שלנו צריכים לשרת את כל האזרחים ולא להיות מונופול שמעשיר בודדים. מאשימים אותי כאן שאני נוקט גישה מהפכנית בנושא הזה".
(נתניהו נמנע עד כה מלהתערב בנושא טייקוני הגז - ובימים אלה מתקפלת המדינה מולם).
■ "אני מאמין שהממשלה צריכה להגן על הרכוש ועל הרווחה הציבורית. באופן נורמלי, בטווח הארוך ההגנה על שניהם מביאה אותה תוצאה. אבל כשצריך לבחור, אני בוחר בהגנה על האדם ולא על הרכוש, כפי שבחרתם במלחמת האזרחים. אני רחוק מלהמעיט בחשיבות הדיווידנדים, אבל אני חושב שדיווידנדים עדיין פחותים מהאופי אנושי. אין לי סימפטיה לאלה שאומרים שלא אכפת להם מדיווידנדים... (אבל) אלה שמתנגדים לכל רפורמה יעשו טוב אם יזכרו שצפוי לנו הרס ברמה הגרועה ביותר אם המדיניות הממשלתית שלנו תייצר רק עושר עצום בידי מעטים ותיצור ניצחון כלכלי ופוליטי רק לחומרנות ולאנוכיות המגונה ביותר".
■ "אנחנו צריכים התעוררות ערכית ומוסרית, שבלעדיה, שום חוכמה בחקיקה או בממשלה אין לה משמעות. אני רוצה להזכיר לכם, שוב, כיצד ניצחנו במלחמת האזרחים. לא היינו יכולים לנצח אם היינו כנופיות לא מאורגנות. אתה צריך גנרלים, אתה צריך ניהול מתקדם ביותר כדי לנצח".
רוזוולט ידע היטב שבעלי ההון יאשימו אותו שהרעיונות שלו קומוניסטיים, ולכן הקפיד להזכיר להם שהוא נתלה באילנות גבוהים ממנו. "העבודה קודמת ועצמאית להון. ההון הוא רק הפירות של העבודה, ולא יכול להיות קיים ללא העבודה. העבודה נעלית על ההון, ולכן צריכה לקבל יחס מועדף. אם הייתי הוגה את הדברים האלה הייתם אומרים שאני קומוניסט - אבל אני רק מצטט את אברהם לינקולן".
5.לפני המבצע בעזה - נתניהו חשש שאוזלת ידו בתחום יוקר המחיה תביא להדרדרות מהירה שלו בקרב הציבור. זאת הסיבה שהוא החלה לגלות עניין, באיחור של שלוש שנים בסרטן מחירי הדיור שמחסל כאן דור שלם. אולי מפני ששר האוצר שלו, שרכב על מחאת הדיור, הבין סוף־סוף ששום פוסט בפייסבוק לא ירגיע את מאות אלפי הישראלים שחשבו ברצינות שהוא מתכוון להוריד את המחירים. הפיכת דירות וקרקעות מאמצעי ייצור ושירות דיור להשקעה לא תורמת דבר לכלכלה ולפריון. בטווח הקצר בעלי הנכסים מרגישים שהם התעשרו, ומנופי האשראי הנדל"ני מנפחים את הכלכלה. בטווח הארוך זה זורע הרס בכלכלה באי־שוויון ובהשקעות.
מטרת מדיניות הנדל"ן שצריך להוביל אינה לעצור את העלייה. אנחנו לא קונים את הספין הזה, בעיקר כשהוא מגיע מביבי ומלפיד, כשהמחירים כבר נעצרו בחודשים האחרונים. מדיניות הנדל"ן צריכה להוביל לירידה חדה במחירי הדיור חזרה לרמה שבה הם היו ב–2007, לפני שהבועה החלה להתנפח.
. המעגל החברתי של נתניהו ולפיד מוררב בעיקר מאנשים שנהנים מבועת הנדל״ן. חבל שראש הממשלה לא תולה במשרדו מעל המפות של עזה את גרף מחירי הנדל״ן - או שולח אותו לכל השרים והפקידים הבכירים אצלו. אם הוא היה כזה גנרל גדול של הכלכלה, כזה כלכלן דגול - הוא היה מסמן את 2007 עך גרף מחירי הנדל״ן - כיעד, ומתחיל למדוד את השרים והפקידים שלו על בסיס רבעוני. בדיוק כמו שהחבר׳ה בבוסטון קונסולטינג גרופ מייעצים לחברות.
6.70 פעם חזרנו ואמרנו בשיחה עם נתניהו וזינגלס "תחרות", אלא שמול עינינו צומחת בימים אלה המפלצת המונופוליסטית המפחידה ביותר שהיתה בישראל. היא עלולה להיות גרועה יותר מדנקנר ועופר ובינו ואריסון ביחד. זו מפלצת האנרגיה של תשובה - נובל אנרג'י וודסייד. הממונה על ההגבלים העסקיים, מנכ"לית משרד האוצר, משרד האנרגיה וכל שאר הרגולטורים עומדים אובדי עצות מול אימפריית האנרגיה הזאת. אם לא תיכנס כרגע לעובי הקורה, אם לא תגדיר את הריכוזיות בשוק האנרגיה כאיום אסטרטגי, בעוד שנה או שנתיים כבר אי אפשר יהיה לפרק אותה. יותר מחמש שנים לקחו לנו להתחיל לפרק את כנופיית הפירמידות והבנקים שהשתלטו על המדינה ועל כלבי השמירה. נתניהו מחזיר אותנו לאחור. אם לא יתעשת כל הדיבורים שלו על תחרות לא ישכנעו אף אחד. לא אותנו, בכל אופן.
7.שאלתי את זינגלס מדוע הוא חושב שהריכוזיות במערכת הפיננסית היא הגורם העיקרי לרוב הבעיות במשק. לפני שהוא הספיק לענות, ביבי קפץ ואמר "כי הוא צודק". יפה. אנחנו כולנו מסכימים. אני בטוח שחוץ מ-20 בנקאים, 20 לווים גדולים שקיבלו מהם כמה עשרות מיליארדי שקלים בהלוואות ועוד 20 אלף עובדים בכירים בבנקים, רוב הציבור מסכים אתנו.
אי אפשר להשאיר את מלאכת שבירת הריכוזיות בבנקים בידי בנק ישראל. שר האוצר שלך כבר הודיע שמאחר שהוא היה פרזנטור של בנק הפועלים הוא לא מתכוון להתעסק עם הבנקים. בנק ישראל מקריב מזה עשר או 20 שנה את התחרות בבנקים על מזבח היציבות. שום דבר אמיתי לא יקרה כאן אם לא תוביל את זה. ואם הקדנציה שלך תסתיים כאשר פועלומי עדיין מחזיק 60%-70% משוק הבנקאות, לא תוכל למכור לאף אחד ברצינות את הסיפור שאתה ראש הממשלה היחיד במערב שנלחם בריכוזיות הפיננסית.
8.עם קריסת בית החולים הדסה התעורר הציבור והבין את הנזקים האדירים של האמריקניזציה של מערכת הבריאות הישראלית - השילוב הרעיל של רפואה פרטית יקרה לעשירים עם רפואה ציבורית לא יעילה. אם כבר השתחרננו מהכבוד למודל האמריקאי, כדאי להזכיר שמערכת הבריאות האמריקאית היא אחת הגרועות בעולם. היא מניבה תוצאות ממוצעות ועולה כמעט כפול מכל מערכת מקבילה. גם הכלכלנים הימנים וגם הרפובליקאים שנלחמים באובמה לא מכחישים שלפחות שליש מההוצאה במערכת הבריאות האמריקאית היא בזבוז כסף על תהליכים שלא מייצרים שום ערך לחולים. כן, זה מזכיר את המערכת הפיננסית האמריקאית. אז לפני שהעסק מידרדר ואנחנו מקבלים מפלצת אמריקאית שממנה נהנים רק העשירים, הוועדים והחולים העשירים - בוא נכריז על תוכנית הבראה.
9.אם להאמין לסקרים, להתפלגות המצביעים ולדמוגרפיה, הרי ש-50%-60% מקוראי הפוסטים בפייסבוק שלי משוכנעים שאנחנו נובחים כאן על העץ הלא נכון. שאין סיכוי ביבי ירים את הכפפה הזאת. זה הזמן להראות שאנחנו לא מדינה הנשלטת על ידי אוסף מיליציות מיסוי עצמאיות, טייקונים, מונופולים וסתם מטורפים ולכן ראשי הממשלה מעדיפים לעסוק בכיבוש, בהתנחלויות, במנהרות ובתהליך השלום כל עוד מובטח שהוא יימשך לעד.
טדי רוזוולט כבר 100 שנה לא בשטח, ואפילו פרנקלין רוזוולט כבר 70 שנה לא בשטח. הסכמנו כבר שבכל הקשור לרפורמות כלכליות, בת הברית הגדולה שלנו היא מודל דפוק; שהפוליטיקה שלה היום לכודה בידי קבוצות אינטרס יותר אפילו מהפוליטיקה הישראלית. אנחנו צריכים מודל אחר. אם ביבי לא ישכנע אותנו בשנה־שנתיים שנותרו עד הבחירות שהוא מבין את זה ועובד בזה - אז בעוד 5 או 10 שנים נתעורר ונגלה שהאנשים שיכולים להוביל כאן שינוי התייאשו ועזבו את ישראל. ולא. אדוני ראש הממשלה. אל תתחיל שוב עם קשקושי אירן והסייבר ברוטב מנהרות וחמאס. זה לא עובד יותר. יוקר המחיה, העוני, השחיתות, אי השיוויון וקריסת הבלתי מחוברים הם איום מיידי לא פחות מעזה.
10.הידע של נתניהו בכלכלה הוא בליגה אחת מעל כל שאר הפוליטיקאים - אבל זה חסר משמעות כפי שטדי רווזוולט אמר: Nobody cares how much you know, until they know how much you care.
Samuel Cohen
הפעם
גיא אינני מסכים איתך להשוות בין יאיר לבנימין כשרי אוצר זה כמו להשוות תה
לקפה או תפוחים ותפוזים... ושנינו יודעים ששיטת הבחירות בישראל מקשה על
קביעת המדיניות - אגב שניהם נותנים כח ל"נערי האוצר" בוגר תואר ראשון
בקלקלה שלא ניהלו שום עסק!
